פסק-דין בתיק ע"א 1445/04

השתלשלות ההליכים

1.         ביום 11/2/98 הגיש הבנק המשיב כתב תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט קמא, שבו עתר לחייב את המערער בתשלום סך 11,612 ש"ח - יתרת חובו בחשבון עובר ושב שניהל אצל המשיב.

            המערער לא ביקש רשות להתגונן וביום 16/6/98 נתן כב' הרשם של בית משפט קמא פסק דין לטובת המשיב על פי כתב תביעתו (להלן: " פסק הדין").

            המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המערער ובשנת 2002 פנה המערער לבית המשפט בטענה שלא ידע על פסק הדין ועל עצם הגשת התביעה נגדו.

            או אז התברר שתיק בית המשפט בוער, ולפיכך עתר המערער לשחזורו. בבקשתו (בש"א 124705/02) ציין המערער שהוא זקוק לשחזור התיק כדי להכין בקשה לביטול פסק הדין וכי הוא זקוק בעיקר להעתקים של אישורי המסירה של כתבי בי-דין.

2.         ביום 28/7/02 הורה בית המשפט על "שחזור זמני" של התיק מכוח תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים) התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"). במסגרת החלטתו הורה בית המשפט כי על הצדדים להגיש למזכיר בית המשפט בתוך 30 יום מיום קבלת הצו העתק מכל כתבי בי דין או מסמך אחר שברשותם וזאת על פי תקנה 4 לתקנות.

            תקנה 4(א) לתקנות שכותרתה "המצאת חומר לשחזור" מורה אותנו כדלקמן:

" מי שקיבל הודעה על צו שחזור ימציא למזכיר של בית המשפט שנתן את הצו, תוך שלושים ימים, העתק או העתק מצולם מכל כתבי בי-דין או מסמך אחר שברשותו או שברשות עורך-דינו ואשר הוגשו לבית המשפט, בין בידו ובין בידי צד אחד, ולרבות פרוטוקול או רישום אחר של בית המשפט וכן תיאור של כל ראיה שאיננה מסמך אשר הוגשה לבית המשפט, בין בידו ובין בידי צד אחר, וכן ימציא רשימה של כל המסמכים האמורים; החומר האמור יומצא בצירוף תצהיר המאמת אותו והמאשר כי אין ברשותו של המצהיר או  ברשות של עורך-דינו מסמכים נוספים על אלה שאת העתקיהם המציא כאמור; מי שקיבל הודעה על שחזור ואין ברשותו חומר כאמור, ימציא תצהיר על כך והוא רשאי לציין בו כל פרט שיש בו כדי לסייע לשחזור".

            המשיב לא קיים אחר החלטת בית משפט קמא ולא פעל לפי מצוות תקנה 4(א) - לא המציא מסמכים כלשהם לבית המשפט, אף לא רשימת מסמכים, וממילא גם לא הגיש תצהיר לאימות האמור.

            המערער מצידו השיב ביום 19/9/02 לצו השחזור הזמני והודיע כי אין בידו כל חומר שמקורו בתיק בית המשפט למעט העתקים שקיבל מב"כ המשיב ומלשכת ההוצאה לפועל. המערער ציין שמקורם של העתקים אלה נמצא ברשות המשיב ועל כן אינו מצרפם לתשובתו.

            יוער כי בד בבד עם מתן הודעתו כאמור לבית המשפט, הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין ובתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה הצהיר על נכונות האמור לעיל.

3.         במצב דברים זה, הודיעה המזכירה הראשית של בית המשפט קמא לשופט מ. יפרח, בהודעה מיום 23/9/02, כי המערער המציא את כל מסמכיו ואילו המשיב לא עשה כן. כמו כן ציינה שלא הומצאה רשימת מסמכים לפי תקנה 4(א).

            ביום 29/9/02 החליט בית משפט קמא (השופט יפרח) על שחזור סופי של התיק על פי תקנה 6 לתקנות, "לאחר המצאת מסמכי המבקש והמשיב". הקו נמתח במקור על המילה "והמשיב" שהיתה רשומה בהחלטה המובנית שעליה חתם בית המשפט; משמע - צויין בהחלטה כי המשיב לא המציא מסמכים משוחזרים כלשהם.

            ביום 8/10/02 פנה המערער לבית משפט קמא בבקשה למחיקת התביעה וביטול הליכי ההוצאה לפועל עקב אי המצאת מסמכי שחזור כלשהם על ידי המשיב. המשיב נתבקש להגיב לבקשה, אך ככל הנראה הבקשה וצו בית המשפט לא נמסרו לו (לא נמצא אישור מסירה) ומכל מקום תשובתו לא ניתנה. בית המשפט לא החליט בבקשה.

4.         ביום 24/11/02 הגישה ב"כ המשיב לבית משפט קמא " הודעה על שחזור התיק" ובהתאם לאמור בהודעתה צירפה אליה את מסמכי התיק כפי שנמצאו במשרדה.

            ביום 1/1/03 דחתה הרשמת עפרון את בקשת המערער למחיקת התביעה בהחלטה קצרה שזו לשונה:

" ב"כ המשיב המציא את המסמכים הנדרשים לשחזור התיק. בקשת המבקש לביטול פסק הדין (בש"א 132772/02) קבועה לדיון בתאריך 15.6.03, לפיכך הבקשה למחיקת התביעה נדחית".

            המערער הגיש ערעור על החלטת הרשמת לבית משפט השלום (בש"א 153829/02) וכב' השופט מ. שנהב דן בערעור ודחה אותו בהחלטה נושא הערעור שלפנינו. בהחלטה נקבע ששחזור התיק הוא הליך טכני שתכליתו לאפשר המשך הדיון המשפטי לאחר אובדנו של התיק המקורי וכי הוכח שבסופו של דבר קיבל המערער לידיו את כל המסמכים שהיה אמור לקבל אלמלא בוער התיק. השופט הנכבד לא מצא שנפגעה זכות כלשהי של המערער והוסיף וקבע ש" לבית המשפט סמכות להאריך מועדים ולתקן כל פגם טכני על מנת לאפשר דיון יעיל ללא פגיעה בזכויות בעלי הדין, ולפיכך החלטת כב' הרשמת עפרון נכונה, מוצדקת ואין מקום לשנותה".

            על החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות ערעור (בר"ע 1795/03). בהחלטתה של כב' השופטת גרסטל מיום 4/1/04 ניתנה למערער רשות לערער ונקבע שהדיון יתקיים לפני הרכב.

המערער הגיש אפוא את הערעור שלפנינו על החלטת כב' השופט מ. שנהב ולשיטתו גם על החלטת כב' הרשמת עפרון.